מנבירה ארוכת שנים בחומר שהאיראנים מפרסמים, החל מפרסום ספרו של האימאם ח'ומיני, 'הממשלה האסלאמית', בשנת 1970, דרך השתלטות האייתוללות על איראן בתחילת 1979 ועד ימינו אלה, עולה שהמוטיבציה של האיראנים מורכבת משילוב של גורמים מספר. בכל פעם, בהתאם למצב ולהקשר הדברים, עולה מניע אחר אל קדמת השיח, אך הגורמים האחרים ממשיכים להשפיע ברקע.

הגמוניה אזורית. מנהיגי איראן רואים בארצם מעצמה אזורית, והם יעשו כל דבר כדי לבסס מעמד זה ולחזקו בכל דרך. הם חשים שהם שחקן מפתח בזירה הבין-לאומית בשל כוחם הצבאי, משאבי הנפט והגז שלהם, גודלם הלאומי, שטחם הטריטוריאלי, תעוזתם ונכונותם לסבול בעבור הגשמת שאיפותיהם. על פי תחושתם, מדינה כמו שלהם איננה צריכה להסתפק במעמד של 'עוד מדינה', ויש לה זכות מלאה לתפוס מעמד בכורה בסביבתה.